top of page

שומנים בגוף, שומנים במזון והקשר לספורט וניצול אנרגיה


3 סוגי שומנים קיימים במזונות שאנו אוכלים:


  1. שומן בלתי רווי - שומן בריא שעשוי משני קשרי פחמן.

  2. שומן רווי - שרשרת פחמימנים ארוכה הבנויה בקשר אחד בין מולקולה למולקולה. עד לא מזמן היה ידוע כשומן שאינו בריא, אך מחקרים מסוימים הוכיחו שכשצורכים אותו ממקורות טבעיים ובכמויות קטנות יש לו השפעות בריאותיות חיוביות. אחת הדוגמאות לצריכה טבעית של שומן זה היא פרי הקוקוס.

  3. שומן טראנס - הוא בנוי משני קשרי פחמן כמו שומן בלתי רווי לכאורה, אך הוא פסול למאכל ואסור לצרוך אותו. סוג זה של שומן הוא מוקשה ולכן נדבק בכלי הדם מבפנים ופוגע בהם באופן ישיר. בארה"ב, מאז 2015 אסרו לייצר אותו. במזונות שאנחנו קונים נוכל לבדוק בשתי דרכים האם יש שומן טראנס באותו מאכל או לא: - דרך אחת היא לבדוק אם כתוב על התווית שמוצר זה מכיל שומן טראנס. - דרך שנייה היא לבדוק על התווית האם כתוב שהמוצר נעשה בתהליך הידרוגינציה חלקית. במידה ומילים אלו רשומות על התווית תדעו שיש במוצר שומן טראנס. למה בכל זאת מייצרים שומן טראנס אם הוא כל כך רע לגוף? הסיבה היא ששומן מוקשה כמו שומן טראנס מסייע לשמר את המזון ומאריך את חיי המדף שלו והופכת אותו לרווחי יותר לחברה המייצרת אותו, כך שהשיקול בייצור הוא כלכלי ולא בריאותי.

שומן צמחי

נחשב גם הוא כשומן מוקשה ולעיתים מוגדר כשומן מוקשה חלקית. גם הוא פוגע בכלי הדם באופן ישיר ואינו מומלץ למאכל. אזהרה:

מחקרים הראו שתוספת של שני אחוזי שומן טראנס לתזונה היומית מעלה ב-23% את הסיכון לחלות במחלת לב.



קוקוס המכיל שומן רווי ומי קוקוס

*הערה: בקוקוס חוץ משומן רווי, קיים גם מיץ שנקרא מי קוקוס. מים אלו מכילים חומצה לאורית, מגנזיום ואשלגן. המלחים הבריאים שבקוקוס הוכחו כמסייעים במניעת התייבשות, ירידה במשקל, מעלים כולסטרול טוב ומפחיתים כולסטרול רע.







מסלולי אנרגיה והקשר לשומן

כשאנחנו מבצעים מאמץ השריר מתכווץ. בתוך תא השריר הכיווץ בא לידי ביטוי על ידי חיבור בין שני חלקים: אקטין ומיוזין. בכל פעם שזה נעשה (לדוגמה כשנותנים אגרוף או מרימים משקולת) מתבזבזת אנרגיה והגוף צריך לחדש אותה. לגוף יש 3 מסלולים לייצור וחידוש אנרגיה:


זירת אגרוף

1. מסלול קריאטין פוספט - מסלול זה בעצם מפרק את כל מולקולות האנרגיה שיש בגוף עבור מאמץ עצים וקצר (למשל ספרינט או הרמת משקל כבד וכו'). הקריאטין בגוף מביא לפיצוץ תרתי משמע של מולקולות האנרגיה בגוף, אשר נקראות: Adenosine triphosphate שזה בקצרה ATP. בגלל שבמסלול זה כולן מתפוצצות במהירות, אנרגיה זו מספיק רק ל-3 עד 10 שניות. וזו הסיבה שאי אפשר לדוגמה לרוץ ספרינט ולשמור על אותה מהירות מקסימלית מעל זמן זה.




2. מסלול גליקוליטי - במסלול זה הגוף מפרק את הגליקוגן שנאגר בכבד ובשרירים לאחר אכילת פחמימות. כשנגמר הקריאטין, הגליקוגן מתפרק לגלוקוז, אשר הופך לחומצה לקטית וממנה נוצרות מולקולות ATP (שנותנות אנרגיה). תהליך זה ליצירת אנרגיה לוקח דקה עד שתי דקות ולכן זה ישמש אותנו לאנרגיה עצימה בטווח זמן של דקה או שתיים. לדוגמה: אינטרוואלים, ריצת 400 מטרים, סיבוב 2 דקות על שק אגרוף ועוד. החומצה הלקטית שנוצרת בתהליך זה היא זו שגורמת לנו לתחושה של שריפה ובערה בשריר - כלומר תשישות לאותם רגעים של מאמץ.


3. מסלול אירובי - בתהליך זה הגוף מפרק גליקוגן לגלוקוז אבל הפעם בתהליך מאוד איטי, הוא הופך את הגלוקוז לחומצה פירוביט, אשר נכנסת לתוך המיטוכונדריה שבתא (בליווי חמצן) ושם נוצרות הרבה מולקולות ATP חדשות לניצול אנרגיה. התהליך איטי, אך מתחדש שוב ושוב. ולכן אנרגיה ממסלול אירובי מתאימה למאמצים קלים וממושכים. כך אנשים יכולים לדוגמה לרוץ ריצת מרתון או לבצע טריאתלון.



מתי הגוף מתחיל לשרוף שומן?

כשנגמרים מאגרי הגליקוגן (פחמימות לשעבר) שמהם הגוף מפיק אנרגיה, תהליך ההפקה עובר לשומן. כלומר פירוק של שומן לטובת פעילות גופנית והוצאה אנרגטית. כשאחוזי השומן נמוכים מראש, הגוף מפרק חלבון לצורך המאמץ שהוא מבצע (כלומר פירוק שריש - תהליך שלילי)






פוסטים אחרונים

הצג הכול

Commentaires


bottom of page