top of page

עיכול פחמימות - משלב המעי ועד הכניסה לדם ולתאים

אחרי שלב האכילה ושלב פירוק הפחמימות בקיבה ובמעי ליחידות סוכר בודדות (אשר נקראות ״מונוסכאריד״) - אותה יחידה צריכה להכנס לתאים שלנו, אך כדי לעבור את ממברנת התא (המעטפת) ולהכנס לתוכו, היא צריכה עזרה.


העזרה הזו מגיעה מחלבון שמשמש כ״נשא״ מלשון ״מעביר״ (Transporter).

מה שנושא את הגלוקוז ממקום למקום אלו נשאי גלוקוז הנקראים Glucose transporters. הקיצור של שמם הוא Glut וישנם 14 סוגים כאלו. החשובים ביניהם אלו סוגים 1 עד 5 ועליהם נפרט במאמר זה.


פחמימה מתפוררת ומתפרקת


גלוט - טרנספורטר מסתייע בתהליך עיכול


לכל אחד מהם ישנה רמת ״אפיניות״ לסוכר (אפיניות היא מידת החוזק שבה מולקולה אחת קשורה אל השניה. במקרה הזה, מולקולת ״גלוט״ קשורה לסוכר). ככל שהאפיניות יותר גבוהה, כך אותו סוג גלוט נקשר בקלות אל הסוכר. ככל שהאפיניות נמוכה, כך אותו סוג גלוט פחות נוטה להיקשר אל הסוכר וזה אומר שהוא כן יקשר אליו רק כשיש עודף סוכר.


  1. גלוט 1 - מפוזר בכמויות גבוהות בגוף, מועבר בזרם הדם לתאי אנדותל (שכבה ״ריפודית״ פנימית), למחסום הדם של המוח (רקמה המסננת דם לפני שהוא נכנס למוח ולמערכת העצבים) ולכדוריות הדם האדומות. בעל אפיניות (היקשרות) בינונית.

  2. גלוט 2 - מעביר סוכר אל הכבד, לכליות ולתאי בטא בלבלב. הוא מעביר גם גלוקוז וגם פרוקטוז וגלאקטוז. הכבד יקבל את הסוכר רק אם ישנם עודפים בשאר הרקמות. גלוט 2 בעל אפיניות נמוכה.

  3. גלוט 3 - בעל אפיניות גבוהה לגלוקוז. הוא מעביר את הסוכר אל נוירונים (עצבים) במוח. במידה ויש חסר בחמצן, הפעולה שלו תגבר כדי לספק יותר אנרגיה למוח כפיצוי במקום החמצן החסר.

  4. גלוט 4 - מעביר סוכר לשרירים, לרקמת שומן ולמוח. כדי לגרות גלוט 4 לפעול צריכה להופיע בגוף הפרשה של אינסולין (בניגוד לגלוטים הקודמים שמופיעים בלי שום קשר לנוכחות אינסולין). בלי אינסולין הוא ישאר עמוק בתוך התא ולא יגיע לממרנה (מעטפת שלו) כדי לפעול. זה אומר שאם אדם לא מפריש חלילה אינסולין, גלוט 4 לא יוכל להעביר סוכר לשרירים ולכן ירגיש עייף וחסר אנרגיה. אחד הדברים שיכולים לסייע במצב כזה הוא פעילות גופנית. המאמץ הגופני גורם לגלוט 4 לנוע אל פני הממברנה וכך לתפקד בחזרה.

  5. גלוט 5 - מעביר בעיקר פרוקטוז (באפיניות נמוכה) וגם מעט גלוקוז. הוא מעביר סוכרים אל המעי, אל הכליות, אל האשכים, השרירים והשומנים.


האם אתם מקפידים על תזונה חכמה ומתוכננת?

  • לא, אני אוכל מה שיוצא לי לאורך היום בספונטיות

  • אני מקפיד רק על קווים מנחים לארוחות בריאות פחות או יותר וזהו

  • אני מקפיד על תפריט מסודר, מתכונן וידוע מראש


Sodium Glucose Co-Transporter (SGLT)

הוא טרנספורטר אקטיבי משני.


המשמעות של זה היא שהוא מתבסס על אנרגיה שמשתחררת בתהליך קודם ״שלא קשור״ אליו, והוא כביכול ״מצטרף״ לתהליך. כמו שמישהו אחר פותח דלת כדי להכנס (הוא עשה את ״המאמץ״) ופתאום נכנס יחד איתו בנאדם נוסף שלא עשה את פעולת פתיחת הדלת.

במקרה של חדירת גלוקוז לתוך תא, הוא משתמש בפעולה של סודיום (נתרן) שבא לידי ביטוי בהחלפת יונים בתהליכים כימיים. כשמעבר יונים קורה, הקלוקוז מצטרף לתנועה שלהם ונכנס אל התא.


השם המקוצר של הטרנספורט הוא SGLT וישנם 12 סוגים שלו. השניים החשובים לנו למאמר זה הם הראשון והשני אשר מעבירים גלוקוז לספיגה בתאים בדומה לטרנספורטר הקודם.


SGLT 1

נמצא גם במעי וגם בכליות. הוא מעביר גלוקוז וגלאקטוז, אך בעיקר גלוקוז מפני שהאפיניות (המשיכה הכימית והחיבור הכימי) אליו הוא מאוד חזק.

הפעולה שלו באה לידי ביטוי בכך שמיד כשנכנסים לתוך התא שני יוני נתרן (בגלל משיכה כימית), יחד עם יוני הנתרן הוא מכניס יחידה אחת של גלוקוז או גלאקטוז.


SGLT 2

נמצא בכליה. אל הכליה הגוף מחזיר חומרים שוב, לצורך סינון וספיגה לאחר מכן. הטרנספורטר הזה מסייע לספיגה חוזרת של נתרן אל הכליה. יחד עם כניסת יום אחד של נתרן הוא מכניס יחידה אחת של גלוקוז (ורק גלוקוז).



תא המעי:

בטן להדמיית מערכת עיכול מבפנים

תא המעי מורכב משלוש שכבות. השכבה ״חיצונית״ נקראת שכבה אפיקליטת והיא פונה לחלל המעי והיא זו שסופגת את המזון (יש לה צורה של מברשת קוצנית). ממנה המזון נספג פנימה אל השכבה ״פנימית״ (שכבה בזאלית) ואל השכבה הצידית (שכבה ״לאטרלית״) שיחד הם נקראים שכבה ״בזולאטרלית״ (אם מסתכלים על שתיהן כשכבה אחת).


כשאוכל נכנס והופך לגלוקוז, SGLT 1 יפגוש אותו ראשון במעי. ואחריו בהמשך תהליך העיכול, יפגוש אותו SGLT 2 בכליה.


פעולת הכליות:

הכליות עושות שתי פעולות סינון עיקריות. הראשונה לאחר ש- SGLT1 הכניס גלוקוז למערכת הדם, הכליה מסננת את הדם באופן חלקי. אותו תסנין חוזר במערכת הדם בעזרת SGLT2 אל הכליות בפעם השניה (לסינון מספר 2) שבו הכליה דואגת שהגוף יקח את הגלוקוז והנתרן מזרם הדם אל הגוף. היתרה שנשארת יוצאת בשתן.

לאנשים חולי סוכרת קיימת תרופה שמעכבת את הפעילות של SGLT2 כך שהסינון השני של הגלוקוז והנתרן בכליות לא מתבצע. זה אומר שאותו גלוקוז יצא בשתן (כי זרם הדם עבר רק סינון אחד במקום שניים).

זה מאפשר להוריד את רמות הגלוקוז בדם אצל חולי סוכרת. החיסרון הוא שעלול להתפתח זיהום באיבר המין עקב נוכחות הגלוקוז שכביכול לא הייתה אמורה להיות שם.



בעיה בספיגת פרוקטוז:

ישנם אנשים שאצלם יש בעיה בספיגה של סוכר מסוג פרוקטוז (התאוריה שקיימת נכון לשנת 2022 מסבירה שזה נובע מחוסר תפקוד של טרנספורטר Glut 5).

אצל אנשים אלו הפיתרון יהיה לשלב להם בתזונה פרוקטוז יחד עם גלוקוז. הספיגה של גלוקוז מאפשרת יחד איתה ספיגה של פרוקטוז על אף הבעיה הפיזיולוגית אצל אותו אדם.

איך ספיגת הגלוקוז מסייעת לספיגת הפרוקטוז יחד איתו?

  • כשגלוקוז נכנס גלוט 2 נע לעבר ממברנת (מעטפת) התא וסופג את הפרוקטוז במקום גלוט 5 שלא מתפקד.

  • כשגלוקוז נכנס לתא המעי, נוצר מרווח צר בין תאי המעי עצמם ככה שהפרוקטוז יכול ממש לחדור בין שני תאי מעי (כמו מסדרון באמצע) ולהגיע לשכבה הפנימית של תא המעי (השכבה הבזאלית). יוצא שבמקום לעבור דרך השכבה האפיקלית (במצב רגיל) הוא עבר במסדרון שנוצר בין שני תאים (למסדרון הזה קוראים Thight junction) וכך נכנס בכל זאת אל הגוף למרות הבעיה הקיימת. עובדה זו מהווה גם היא פיתרון לספיגת הפרוקטוז. הבנתם איך זה עובד? שתפו לחברים שאוהבים את התחום 🙂 רוצים להתאמן איתנו? הירשמו כאן למטה:









פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page