איך קרב מגע הציל את חיי – הסיפור המלא ⚠ תוכן רגיש: הפוסט כולל תיאור של אלימות פיזית ואיומים בנשק חם. כשפגשתי אותו, הוא היה הכול בשבילי: אהבה, ביטחון, יציבות. אבל עם הזמן, דברים השתנו. זה התחיל בהערות פוגעניות, עבר לכעסים בלתי נשלטים, ואז הגיעו הדחיפות והסטירות. בפעם הראשונה שזה קרה, הוא נשבע שזה לעולם לא יקרה שוב. אבל זה כן קרה שוב. בערב ההוא, הבנתי שאין לי ברירה. אני חייבת ללכת. התקשרתי לקרוב משפחה והודעתי לו שאני מחפשת מקום בטוח להעביר בו את הלילה. אבל לפני שהספקתי לצאת, הוא הופיע מולי, עיניו ריקות מזעם, נחוש למנוע ממני לעזוב. הוא היה חייל לשעבר, מאומן, חזק ממני. היה ברור שאין לי סיכוי לנצח אותו בכוח בלבד. אבל ידעתי דבר אחד: אני לא יכולה לוותר. העימות הפיזי הוא דחף אותי לאחור, ואני ניסיתי שוב להגיע אל הדלת. שנייה אחר כך הרגשתי את גופו מוחץ אותי אל המיטה. משקל כבד, ידיים חזקות שאחזו בי. הוא שלף אקדח. המתכת הקרה הייתה במרחק סנטימטרים מפניי. האדרנלין הציף אותי. הרגשתי את הלב שלי דופק כל כך חזק, שחשבתי שהוא יתפוצץ. אני זוכרת את מה שלמדתי באימוני קרב מגע: אל תקפאי. תמשיכי לזוז. כל שנייה שאת משיגה יכולה להציל אותך. ניסיתי להרחיק את פלג הגוף העליון שלי ככל האפשר מקו הירי. הוא השתמש במשקלו כדי להצמיד אותי חזק יותר למיטה. הנשימה שלי הייתה כבדה, התודעה שלי חדה. ואז, לרגע, הוא הסיט את האקדח מעט. באותו רגע, ניצלתי את ההזדמנות. דחפתי את ידו הצידה בכל הכוח והצלחתי להכות את פרק כף היד שלו, בדיוק כמו שלמדתי. הנשק נפל על המיטה לצידו. אבל הוא היה מהיר. הוא ניסה לתפוס את האקדח שוב, ואני קפצתי עליו. שנינו התנפלנו על הנשק בו-זמנית, נאבקים עליו. אחזתי בו בכל הכוח שהיה לי. הוא משך בכוח, ידיו חזקות משלי, ואני ידעתי—אם אני מרפה, אני מתה. הוא דחף אותי, הפך אותי על גבי, ניסה לנעול את ידי השמאלית ולהוציא ממני שליטה על הנשק. גופו היה כבד, אבל תנועותיו הפכו אגרסיביות, חסרות שליטה. הוא נהיה יותר פראי, יותר מסוכן. אני לא יודעת מאיפה מצאתי את הכוח, אבל הצלחתי להרים את ברכי ולנעוץ אותה בצלעותיו בדיוק בנקודה שלמדתי באימונים. הוא נאנק בכאב, האחיזה שלו נחלשה לרגע. זה הספיק. סובבתי את האקדח בכוח, ועכשיו הקנה היה מופנה אליו. הוא קפא לשנייה, מבטו מלא הלם. ידו עדיין לפתה את שלי בניסיון להחזיר לעצמו שליטה. ואז, בפתאומיות, הוא ניסה למשוך שוב את הנשק אליו. האצבע שלו הייתה על ההדק. ירייה נפלטה. הקול הדהד בחדר, הלם בי כמו פיצוץ. הוא נפל לאחור. אני לא זוכרת כמה זמן עבר עד שהצלחתי לקום. הידיים שלי רעדו. כל הגוף שלי רעד. אבל ידעתי שהכול נגמר. אחרי הקרב החדר היה שקט, חוץ מהנשימות שלי, חזקות, כבדות, כאילו הגוף שלי מנסה לעכל את מה שקרה. אני לא יודעת כמה זמן עמדתי שם לפני שהצלחתי להרים את הטלפון ולהתקשר למשטרה. כשהם הגיעו, הייתי רועדת, מבולבלת, מכוסה בדם, אבל חיה. אני לא יודעת איך הסיפור הזה היה נגמר אם לא הייתי מתאמנת בקרב מגע. אבל אני כן יודעת שהאימונים שלי, השרירים שלי, ובעיקר התודעה שלי - הם שהצילו אותי. קרב מגע 1 על 1 https://www.wix.app/bookings/b410e2d4-a3a6-4e19-8837-f0043260139c/service/6367e106-61f1-4181-bf30-2edb71b4e694/details?d=https://www.idangym.com/service-page/קרב-מגע-1-על-1 הלקח שלי? קרב מגע זה לא רק שיטה להגנה עצמית. זה לא רק טכניקות או תרגילים. זו דרך חיים. זו ההבנה שלפעמים, אף אחד לא יגיע להציל אותך. לפחות לא ברגע הראשוני. ולכן, את חייבת לדעת להציל את עצמך. את ההגנה הראשונה של עצמך לפני הכל. אימון ניסיון - קבוצת בוגרים / נוער https://www.wix.app/bookings/b410e2d4-a3a6-4e19-8837-f0043260139c/service/ad6f4c7c-1493-443b-99bf-92d17339de1c/details?d=https://www.idangym.com/service-page/אימון-ניסיון-קבוצת-בוגרים-נוער

יש שני סוגי ספורטאים: 1. ספורטאי שאוהב להתאמן בעצימות מאוד גבוהה אבל אימון קצר וענייני. המאמצים בו יהיה גבוהים. כאלו שסוחטים את הגוף לקצה 2. ספורטאי שאוהב נפח אימון גבוה. בדרך כלל אימונים מהסוג הזה לא יכילו סטים קיצוניים אלא מאמצים יותר מתונים. אבל יהיו המון חזרות, המון סטים. בנאדם כזה יכול להיות בעל אופי של מי שאוהב אימונים ארוכים ואפילו מספר אימונים באותו יום. אם אתם אחד מהשניים, זה אחלה. אבל אם אתם שניהם והאימונים שלכם בעצם משלבים גם עצימות קיצונית וגם נפח אימון גבוה מרובה בסטים ארוכים, זו בעיה. אימונים כאלו שמשלבים את שתי הפרמטרים מגבירים הפרשת קורטיזול. כשהקורטיזול גבוה מאוד, קורים הדברים הבאים: • הגברה בגוף של מיוסטטין (חומר שמעכב פיתוח שריר). • החלשה של המערכת החיסונית (שאחראית בין היתר גם על תיקון שריר לאחר אימון). • הפחתה בהעברת רכיבים תזונתיים לשיקום השרירים. • הגברת פירוק חלבונים בגוף על פני בנייה. דבר נוסף שיכול להשפיע על רמות הקורטיזול הוא RPE Rate of Perceived Effort - דירוג המאמץ הנתפס. אם למשל אתם צריכים לעשות תרגיל מסוים במשקל מסוים, וזה נתפס בעיניכם כקשה בטירוף, אז רמת המאמץ הנתפס גבוהה, וזה מגביר את הפרשת הקורטיזול (הסטרס). ולכן תזכרו, אם חשובה לכם מסת השריר וכמובן הבריאות, בנו את תכנית האימון שלכם לפי האפשרות הראשונה או השניה שמתאימה לאופי ולמוטיבציה שלכם. אך תיזהרו מלשלב את שניהם כדי להמנע מרמות עודפות של קורטיזול.

🖐️נעילת מפרק כף יד - פציעה דלקתית ופגיעה ברצועות. החלמה של 3 שבועות ועד מספר חודשים, תלוי בחומרת הנעילה 🩼שבוצעה במפרק. ביומיים הראשונים: קרח כל שעתיים והנחת המפרק על משטח גבוה כדי לצמצם לחץ נוזלים 🏥 זירוז החלמה אפשרית על ידי מתיחת והנעת המפרק (לאחר הימים הראשונים).

לכל אחד השלכות שונות: מעט חזרות ומאמץ מקסימלי ישפרו את מערכת העצבים. לעומת זאת, מאמץ נמוך עם הרבה חזרות ישפרו קיבולת אנאירובית ויחזקו את הגידים המעורבים בתנועה (שהם חשובים למניעת פציעה לטווח הרחוק של תכנית האימונים). תנועה מהירה ומתפרצץ גם היא תשדרג את מערכת העצבים, אך תנועה איטית תשפר שליטה בטכניקה. מתאגרף מתכונן לקרב

כשנותנים מכה כפולה באותו צד, אך משתי סוגי מכות שונות, המיקום של ההגנה הראשונה של היריב, מכין לך מיקום חדש לפגיעה נקייה במכה השניה. ניקח לדוגמה: התקפת אגרוף ישיר ביד ימין - שאותו היריב מגן בהסטה הצידה. אם ניתן מיד אחריו גם בעיטה לראש בימין, היד של היריב שהסיט את האגרוף הראשון לא רק חשפה את הפנים אלא גם מסתירה לו את שדה הראייה לראות את הבעיטה מגיעה.

מהי נאופוביה? החשש של ילד לנסות דבר חדש. בחינוך הילד לאורח חיים בריא, ההמלצה היא לנסות חשיפה לדרישה חדשה בין 11-16 פעמים. רוב ההורים מתייאשים לאחר 2 חשיפות ומטה ומחליטים ״שהילד לא רוצה״. רוצים שהילד יתאמן קבוע ויאכל בריא? אל תוותרו. תחשפו אותו (באווירה טובה) שוב ושוב לדרישה הבריאה עם הסבר על היתרונות בלעשות זאת.

עזבו את הדרופסט המוכר לכולם של הפחתת משקל והמשך חזרות. הגרסה האיכותית היא לעשות דרופסט מכני: מבצעים תרגיל ראשון לקבוצת שריר מסוימת בגרסה הקשה ביותר שלו ממשיכים מיד עם אותו משקל בדיוק לסט נוסף עבור אותו שריר אבל בתרגיל שקל יותר מבחינה מכנית להרים מומלץ לעשות זאת ב-3 תרגילים ברציפות לאותה קבוצת שריר ובמיוחד בסיום סשן לאותה יחידה מוטורית. דרך נוספת היא מיד כשהגעתם לכשל שריר להמשיך עוד מספר חזרות בטווח תנועה מופחת, ולכן זה נקרא Range of Motion Drop set דרך אחרונה שנציע היא לבצע לאחר הכשל, עוד מספר חזרות (גם כאן, ללא הפחתת משקל) אבל הפעם החזרות יהיו בסגנון Cluster ״קלאסטר״ - אומר חזרה אחת ומנוחה של שניות בודדדות, חזרה אחת ומנוחה של שניות בודדות וכך הלאה (הכמות הטוטאלית נחשבת לכמות החזרות בסט) נסו ושתפו אותנו איך הלך... אנחנו כאן לעזרה.

ספרינטר - המיומנות שאותה הוא מבצע היא זהה לאורך הדרך ומתבצעת בתנאים קבועים. פשיטה וכפיפה של הברך, הירך והקרסול במקסימום מהירות. בשפה המוטורית זו נקראת מיומנות סגורה. היא פשוטה יותר ללמידה. כמובן שלהצטיין בה זה סיפור אחר... לעומת זאת, לוחם - המיומנות שאותה הוא עושה היא רב תנועתית, רב מפרקית ומתבצעת בתנאים מאוד דינאמיים ומאוד משתנים (נגד מישהו בגובה שונה, יכולות שונות, משקל ומהירות שונים וכן הלאה). המיומנות שלו נקראת מיומנות פתוחה בשפה המוטורית. היא קשה יותר ללמידה. שימו לב לילדים בבית ספר... כל ילד מעט ספורטיבי יודע לבצע ספרינט או מיומנויות סגורות אחרות כמו קפיצה, שכיבת שמיכה ועוד. אבל בודדים יכולים להלחם או לרקוד או לשחק רוגבי. אלו המיומנויות הפתוחות ורק מי שהתאמן ממש עליהם מצליח. כלומר הן דורשות יותר עבודה ולמידה.

שומן טראנס - נזקים: * אסרו לייצר אותו בארה"ב החל מ-2015. * הקשיחות של השומן משמרת את המזון ומאריכה את חיי המדף שלו ולכן הוא טוב כלכלית לחברות המזון. * הצריכה המומלצת שלו היא 0. גם כשמדובר על צריכה שלו ממקור חי. -טיפ: הסתכלו על מוצר מזון בסופר... אם כתוב שהוא נוצר בתהליך שנקרא הידרוגנציה חלקית תדעו שיש בפנים כמות מסוימת של שומן טראנס (גם אם כתוב על המוצר פחות מ0.5 עדיין יש שם כמות מינימלית). * מחקרים מראים שהגברת הצריכה של שומן טראנס ב2 אחוזים ביום מעלה סיכון למחלות לב וכלי דם בלמעלה מ20 אחוזים. גם שומן צמחי הוא מוקשה, נדבק לכלי הדם ומזיק באופן דומה.